תובענות בסדר דין מקוצר הן תובענות אשר זכות ההגנה בהן אינה מוקנית לנתבע כזכות בסיסית, אלא עליו לבקש רשות להגן.
לכאורה, מדובר בפגיעה בזכות בסיסית של אדם, שלא לומר זכות יסוד לבוא בדלתות בית המשפט, אלא, שמדובר בהליכים משפטיים מסוימים מאוד וגם כאן, ניתנת לנתבע זכות להגיש בקשת רשות להגן שבדרך כלל מתקבלת והופכת להיות כתב ההגנה של הנתבע.
התביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר הן כדלקמן:
• תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית:
o מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
o מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק;
• תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
• תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
כתב תביעה יוכתר במלים "סדר דין מקוצר", יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה כדין.
בקשת רשות להתגונן תכלול את טיעוניו של המבקש ואת האסמכתאות לעניינם, והיא תהא נתמכת בתצהיר המבקש, שיפורש בו אם מתכוון המבקש לטעון נגד תביעת התובע כולה או חלקה בלבד, ואם נגד חלקה – איזה חלק; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט או הרשם.
בית המשפט יבחן את בקשת הרשות להגן וככל שימצא כי יש בבקשה ראיה לכאורה שיכולה לשמש כהגנה לנתבע, יתיר את הרשות להגן.
בשלב זה בית המשפט אינו בוחן באם טענות הנתבע הן אמת ואם הוא יכול להוכיחן, בשלב זה די בכך שמהבקשה עולה הגנה לכאורה ובית המשפט התרשם כי אין מדובר ב"הגנת בדים".
לאחר שניתנת רשות להגן, עובר התיק להתברר בסדר דין רגיל, התצהיר שתומך בבקשת הרשות להגן הופך לכתב ההגנה. ככל שמדובר בתביעה כספית שסכומה אינו עולה על הסך של 75,000 ₪, תתברר התביעה בסדר דין מהיר.
נשאלת השאלה, מה הכדאיות בהגשת תובענה בסדר דין מקוצר אם במרבית המקרים, הרשות להגן מתקבלת והתיק עובר להתברר בסדר דין רגיל ?
התשובה מתחלקת לשניים.
ראשית, ישנם מקרים מובהקים בהם ניתן לשלול את הבקשה להגן של הנתבע כבר בשלב הראשוני במסגרת כתב התביעה ובכך לקבל פסק דין. שנית, מאחר והבקשה לרשות להגן נתמכת בתצהיר הנתבע, הרי שכבר בשלב זה של ההליך, קרי, בכתב הטענות הראשון של הנתבע, הוא "כבול" לטענותיו ולמעשה גרסתו הראשונה היא גם גרסתו האחרונה. כלומר, התובע מקבל יתרון דיוני בכך שהוא "נעל" את הנתבע בגרסה כבר בראשיתו של ההליך המשפטי.
המידע המשפטי המוגש נערך ע"י עו"ד אלי מור ומהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי. אלי מור ושות' – משרד עו"ד ונוטריון ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע המשפטי הניתן באתר האינטרנט www.mor-lawyers.co.il
אלי מור ושות' – משרד עו"ד ונוטריון טל' 03-6959990