הפטר בהוצאה לפועל / פשיטת רגל בהוצאה לפועל

 

בחודש יולי 2015 התקבל תיקון לחוק ההוצל"פ אשר קרוי "חוק השמיטה".

 

מטרת החוק הנה לסייע לחייבים רבים שכנגדם עומדים חובות בתיקי ההוצאה לפועל ואשר התשלומים החודשיים שמשולמים על ידם במסגרת צו התשלומים אינם מספיקים אף לכסות את הריבית החודשית החלה החוב.

 

חוק זה מאפשר לחייבים אלה, ככל שהם יעמדו בתנאים המצטברים, לקבל הפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, ממש כמו הפטר המתקבל בהליכי פשיטת רגל.

 

חייב מוגבל באמצעים אינו יכול לפתוח עסק, להיות בעל חשבון בנק או לעשות שימוש בכרטיס אשראי. ה"הפטר" מאשר לחייב לחזור לחיים כלכליים חדשים עם דף חלק ונקי.

 

כניסתו לתוקף של חוק זה, פתחה את הדלת לחייבים רבים שלא היו מסוגלים לעמוד בהליך פשיטת רגל והוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים, לקבל הפטר במסגרת הליכי הוצל"פ.

 

יש לזכור כי חוק זה הנו הוראת שעה ונכון לעתה, עתיד לפוג החודש ספטמבר 2018.

 

על חייב המבקש להיכנס לקבל הפטר בהוצאה לפועל לעמוד במספר תנאים מצטברים:

 

  1. הוא הוגדר כחייב מוגבל באמצעים בארבע שנים האחרונות טרם בקשתו.

  2. החוב הכללי של החייב נמוך מהסך של 800,000 ₪.

  3. במסגרת חובותיו, החייב אינו חייב סך העולה על 400,000 ₪ לנושה מסוים.

  4. החייב עמד בשלוש שנים האחרונות בצו התשלומים החודשי שנקבע לו.

  5. אין בבעלות חייב נכסים.

  6. התשלומים שנקבעו לחובת החייב בצו תשלומים אינם מאפשרים לו לפרוע עשירית מקרן החוב במשך שלוש שנים.

  7. לא תלויה ועומדת כנגד החייב בקשה לפשיטת רגל בהליך הרגיל.

  8. בחמש השנים שקדמו להפטר, לא ניתן כנגד החייב צו כינוס נכסים ו/או החייב לא הוכרז   כפושט רגל ו/או לא נדחתה בקשתו לפשיטת רגל.

 

רשם ההוצאה לפועל רשאי להעניק לחייב הפטר גם אם החייב לא עמד בצו התשלומים וזאת כאשר יוכח כי מצבו הכלכלי של החייב הורע הרעה ממשית או שמתקיימים לגביו נסיבות חריגות.

 

יחד עם זאת, במסגרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל קיימים סייגים לקבל הפטור. כך למשל, במקרה בו רשם ההוצאה לפועל מתרשם כי החייב התנהל באופן בלתי אחראי מבחינה כלכלית או פעל במרמה ו/או העדיף נושים, עלול רשם ההוצאה לפועל שלא ליתן הפטר.

 

כלל, מבדיקת עניינו של החייב, ככל שהחייב לא היה זוכה לקבל הפטר בהליכי פשיטת רגל, הוא לא יזכה לקבל הפטר בהליכי ההוצאה לפועל.

 

המקרים בהם לא יזכה החייב להפטר הינם בעיקרם מקרים שבבסיסם חוסר תום לב מצד החייב ו/או מרמה כדלקמן:

 

  1. החייב התנהל בחוסר תום לב.

  2. החייב לא ניהל פנקסי חשבונות בגין עסקיו ומצבו הכספי ב- 3 שנים שלפני פשיטת הרגל.

  3. החייב התחיל לנהל עסקים חדשים למרות שידע כי הוא חדל פרעון.

  4. החייב לא סיפק הסברים מניחים את הדעת להפסדים או אי עמידתו בהתחייבויותיו.

  5. החייב ביצע עסקאות מסוכנות שגרמו למצבו הכלכלי.

  6. החייב התנהל בפזרנות לא מוצדקת.

  7. החייב הסב לנושיו הוצאות כספיות מיותרות בטענות שווא.

  8. החייב הגדיל את חובותיו ע"י הגדלת הוצאות בגין תובענה קנטרנית.

  9. החייב נקט העדפה פסולה של נושים בשלושת החודשים שקדמו לצו הכינוס.

  10. החייב הוכרז כפושט רגל בחמש שנים שקדמו לצו הכינוס.

  11. החייב היה אשם בהפר נאמנות במרמה.

 

לסיכום הדברים, מדובר בחוק אשר מטיב עם חייבים אשר עומדים בקריטריונים שנקבעו ומאפשר להם חיים כלכליים חדשים של ממש. חוק זה הנו בבחינת מתן תקוה לאותם חייבים אשר צברו חובות של במרמה ובחוסר תום לב ואשר אין בהמשך התשלומים בכדי להועיל לנושים, לפתוח דף חדש.

 

 

המידע המשפטי המוגש נערך ע"י עו"ד אלי מור ומהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי. מור ושות' - משרד עו"ד ונוטריון ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע המשפטי הניתן באתר האינטרנט  

 

מור ושות' - משרד עו"ד ונוטריון  טל' 03-6959990

 

לקביעת פגישה: 03-6959990

תחומי עיסוק המשרד